מיתוס - גלוטן לא טוב לבריאות

"ללא גלוטן" זה ללא ספק השחור החדש, אם לשפוט על פי הכניסה של גלוטן (וה"ללא") לשיח שלנו. "על פי פרסומים זרים" אנחנו ממש אלרגיים אליו, מגיבים אליו, הוא מרעיל אותנו ויש האומרים, שהוא נדבק לנו למעי ולכן הוא משמין אותנו.

אז מה יש בו בגלוטן שההתנגדות אליו כל כך גדלה, עד שהוא מתחיל לאיים על מעמד הסוכר הלבן כ"צורר" התזונתי האולטימטיבי?

דע את ה"אויב" – או במילים אחרות "מי אתה גלוטן"?

גלוטן הוא סוג של מבנה חלבוני לא מסיס, המורכב משני חלבונים גליאדין וגלוטנין. את הגלוטן נוכל למצוא במספר דגנים, בעיקר בחיטה, שעורה ושיפון. היתרון בגלוטן הוא יצירת האלסטיות לבצק במזונות, שהוכנו מהדגן כמו לחם ופסטה.

אז מה הבעיה?

אצל חלק מהאנשים, מזונות מבוססי אותם דגנים המכילים גלוטן, עלולים לגרום לבעיות כמו מחלת הצליאק, אלרגיה לחיטה ורגישות לגלוטן שאינה צליאק.

אלרגיה לחיטה, הינה מצב בו מערכת החיסון מגיבה לחלבוני החיטה. אלרגיה זו אינה שכיחה באוכלוסיה. הביטויים שלה יכולים להיות מתונים (עיניים דומעות, אף דולף וביטויים עוריים) עד חריפים ומסוכנים (אנפילקסיס – התנפחות הלשון, דופק מהיר וקוצר נשימה עד מוות).

מחלת הצליאק, הינה מחלה תורשתית בה אכילת מזון המכיל גלוטן, יוצרת דלקת במעי והשתטחות של סיסיו, דבר שמביא להפרעה בפעילות המעי שמתבטאת בכאבי בטן, נפיחות, גזים, שלשולים, אבדן משקל, גרד בעור, בעיות בעצמות כמו אוסטיאופורוזיס, חסר בברזל, קומה נמוכה, עייפות, דיכאון ובמקרים לא מטופלים גם לסוגים מסוימים של סרטן.

שכיחות מחלת הצליאק היא 1:120-300 אנשים בישראל (עפ"י נתוני עמותת הצליאק). האבחנה נעשית באמצעות בדיקת דם וביופסיה והטיפול האפקטיבי ביותר בצליאק זה דיאטה ללא גלוטן.

ישנם אנשים שאין להם צליאק או אלרגיה לחיטה, אולם הם עדיין חווים סימפטומים דומים (כאבי בטן, גזים, עייפות, כאבי פרקים, גרד של העור ועוד), כאשר הם אוכלים גלוטן.

לאותם אנשים יש למעשה רגישות לגלוטן שאינה צליאק. דיאטה ללא גלוטן עוזרת בהפחתת סימפטומים אלו. רגישות זו לגלוטן באוכלוסיה אינה ברורה, אולם סביר שהיא נפוצה יותר ממחלת הצליאק או אלרגיה לחיטה.

אבחון הרגישות היא, קודם כל, שלילת שתי המחלות האחרות (צליאק ואלרגיה), ושיפור הסימפטומים לאחר דיאטה נטולת גלוטן. אין בדיקת דם או בדיקת רקמות אמינה במקרה הזה, בחלקו בגלל שרגישות לגלוטן אינה מחלה בודדת ברוב המקרים, ויכולים להיות לה מספר גורמים אפשריים:

גלוטן יכול להפעיל את המערכת החיסונית באזור המעי הדק, או לגרום לדלף במעי הדק (יש הטוענים, שתיעוש החיטה הביא ליצירת גלוטן שונה מהגלוטן שהיה לפני עשרות ומאות שנים והגלוטן הנוכחי מעורר את המערכת החיסונית אצל אנשים מסוימים).
אנשים חושבים שהם רגישים לגלוטן, אבל הבעיה שלהם היא לא החלבונים אלא דווקא בגלל הסוכרים שנמצאים בחיטה וגם במזונות נוספים הקרויים פרוקטנים. מעי אנושי לא יכול לעכל ולספוג פרוקטנים. כך שאלו עושים דרכם אל המעי הגס, שם הם מפורקים ע"י חיידקים, ותוצרי הפירוק שלהם הם מים חומצות שומן קצרות שרשרת (שדווקא טובים למעי) וגזים (החלק הפחות כייפי לנו, כי זה מה שיוצר את הסימפטומים הלא נעימים אצל אלו הסובלים מבעיות מעיים).
הסבר אפשרי נוסף לרגישות לגלוטן, הוא אפקט ה"Nocibo". אפקט זה מתרחש, כאשר אדם מאמין שמשהו יגרום לבעיות, וכתוצאה מכך שהוא מאמין בכך, הבעיות הללו באמת קורות (הנבואה שמגשימה את עצמה). ה"Nocibo" היא למעשה, התופעה הפוכה לאפקט ה"Placebo", המוכר והידוע הרבה יותר. בהתחשב בפרסום השלילי שהגלוטן מקבל במדיה, תגובת ה"נוסיבו" עשויה להשפיע על אנשים שחושבים שהם רגישים לגלוטן.

נתון מעניין שהתפרסם בעיתון המדעי Digestion בחודש מאי בשנה, הדגים כי כ-86% מכלל הנבדקים ש"האשימו" את הגלוטן בסימפטומים שהם חווים, כלל לא סובלים מרגישות אליו. אגב, באותו מחקר אחוז הסובלים מרגישות לגלוטן שאינה צליאק או אלרגיה לחיטה עמד על קצת פחות מ-7%.

ומה לגבי השמנה? טוב, אם נחשוב לרגע איפה נמצא גלוטן – מאפים, לחם, עוגות, פסטות ועוד, את כולם אנו צורכים, בד"כ, עם כמות גדולה של סוכר ושומן, הרי שברור שכשאלו יירדו מהתפריט שלנו, אנחנו גם נרד במשקל (אגב, צריכת תחליפים שאינם מכילים גלוטן, לא תביא לשינוי משמעותי לאורך זמן).

או קיי, אז גלוטן "אויב" או סתם "שיימניג"?

גם גלוטן, מסתבר, לא חסין מפני תופעת ה"שיימינג" ברשת ואפשר לאמר שלגלוטן נעשית דמוניזציה בשנים האחרונות, אם מתוך בורות, אם מתוך ערבוב עובדות מדעיות עם מיתוסים ואם פשוט סתם, כי טרנדים זה כייף.

נכון להיום, אין שום ביסוס מדעי להגבלה גורפת של גלוטן בתפריט שלנו, כאשר אין שום סיבה להגבלה הזו. יש סיבה להימנעות והיא קיימת אצל כ-14-15% מהאוכלוסייה, לה סיבה אמיתית להימנע מגלוטן, כשהיתר יכולים להמשיך לאכול מזונות המכילים אותו ללא חשש, לא של תחלואה ולא של השמנה.