שקשוקה סטייל?
תראו כמה חשוב הצורך בשקיפות.
כשהון-שלטון ומזון מתערבבים להם, פתאום פעולות שנעשות למען בריאות הציבור, הולכות ומתפאיידות להן, ראה פרסום מעולה ומדויק של משרד הבריאות על מזון מעובד שירד תוך יומיים, בתואנה שהמטרה לא לפגוע בתעשיית המזון, ומאחר וזו משתפת כל כך פעולה עם משרד הבריאות, הרי שאין צורך בפרסום שכזה.
כזכור, משרד הבריאות מקדם מהלך לסימון מוצרי המזון המזיקים, שמטרתו להקל על הציבור לזהות מוצרי מזון כאלה ולהימנע, אם יבחר, מרכישתם וצריכתם.
הצורך בחקיקה כזו הוא חיוני, כמו גם פעולות דומות, מאחר ומדינת ישראל זכתה בתואר המפוקפק כזו בעלת אחוז ההשמנה הגבוה ביותר באירופה ומקום שני בעולם אם כוללים את השמנת הילדים. בנוסף יש לנו גם מקום ראשון בצריכת סוכר לנפש, מה שמעורר את השאלה המתבקשת, למה בתחומים אחרים אנחנו לא כאלה מצטיינים.
אתמול בכנס השנתי של תזונה בת קיימא, בפנל הראשון, השתתפה ח"כ נורית קורן והתחייבה להירתם למען הפחתת המזון המעובד שמגיע לצלחות הילדים שלנו, והנה יום אחרי אנחנו רואים איך נחשפת הממשלה בערוותה, משרד הכלכלה מאמץ את עמדת התעשיינים ונסוג מההחלטה לסמן את מוצרי המזון.
הטיעונים בהן משתמש משרד הכלכלה מבישים בעיקר משום שהם נשמעים כאילו בקעו מגרונם של התעשיינים עצמם, ולא מגרונה של ממשלה שאמורה לשמור על בריאות הציבור שבחר אותה (מי מושך שם בחוטים??) וגם, כמובן, משום שהיית מצפה ששני המשרדים - הבריאות והכלכלה - ידברו ביניהם ויובילו קו משותף.
הטיפול במגיפות הסוכרת, השמנה והתחלואה הנלווית אליה הוא אינטרס ציבורי עם היבטים כלכליים וחברתיים. עלויות הטיפול בתחלואות שנובעות מצריכת מזון מעובד ואולטרא-מעובד עלולות להיות כאלה שהחברה שלנו לא תוכל לשאת, והממשלה צריכה להסתכל טיפה קדימה (ולא כזה רחוק) בשביל להבין את זה.
פעולות להעלאת המודעות, הן גם השלב הראשון במניעה. ולכן, כולי תקווה שבסופו של דבר יצליח משרד הבריאות במהלך הזה, וגם שייצמד לאינטרסים של בריאות הציבור בלבד, כי בסופו של דבר, כאשר הצרכן ידרוש אוכל בריא ופחות מעובד, התעשייה תספק לו את הצרכים שלו, כי הצרכן הוא זה שמקיים אותה.
