מיתוס - אסור לאכול פרי בסוף הארוחה...

כשמגגלים את המשפט הזה מקבלים שפע של טיעונים מדוע אכילת פרי בסיומה של ארוחה היא פשוט נזק לגוף. אם אני מסכמת את המצדדים, הרי שפרי מפריע לעיכול הארוחה וגורם לה "לשכב" על הפרי ולגרום לה להיות חומצה, דבר שיוביל לצרבות, לחיידקים שיתסיסו את הפרי ואז גם גזים והשיא הוא כמובן, שה"רקב" שנוצר" משמש "מזון לכל מיני פטריות מזיקות בגוף". כל ה"רקב" הזה נשמע נורא והיה גם מפחיד לו היה נכון... אם נבדוק לרגע מהי ההגדרה של "להרקיב" הרי שמדובר בתהליך בו חומר אורגני (במקרה שלנו הפרי) מתפרק כתוצאה מפעילות של חיידקים או פטריות. מאחר ורמת החומציות בקיבה (PH) יכולה להגיע עד ל-1, הרי שמדובר ברמה שאף מזון לא יכול להתחרות בה ובכלל זה פירות חומציים מאוד כמו לימון (מיץ לימון, חומציותו נעה בין 2-2.4). ברמת חומציות כזו, כשמדובר באדם בריא, יש קושי גדול למיקרואורגניזמים לשרוד, ולכן כבר מופרכת טענת החיידקים שיתססו בקיבה ולא משנה כמה שעות האוכל יעמוד בה. ובכל זאת, האם יש איזה רציונל בטענה הזו? כעיקרון, פרי הוא פחמימה ואם התווסף לארוחה בה יש כבר פחמימות, הוא יוסיף לכמות הקלוריות הכללית בארוחה וגם לעומס הפחמימות בה. הדבר הופך להיות משמעותי במיוחד אצל הסוכרתיים או הסובלים מפגיעה בויסות הסוכרים בדם כמו במצבי טרום סוכרת או רמות גבוהות של טריגליצרידים, ולכן, במצבים אלו נעדיף להפריד את הפרי מהארוחה. אפשרות אחרת, נבחר בפירות כתחליף לפחמימות אחרות בארוחה, ואז לא צריכה להיות בעיה בשילוב. מה לגבי נושא כאבי הבטן, גזים ונפיחות שהועלו כחלק מהמיתוס. ובכן, מסתבר כי הרגישות לכמות גדולה של פרוקטוז, שהוא סוג הסוכר העיקרי במרבית הפירות, קיימת אצל אחוז גבוה מאוד באוכלוסיה, ולכן כדאי לאותם אלו הנוטים לסבול מרגישות זו, להימנע מצריכת כמות גדולה של פירות בבת אחת.