משנים את התזונה בצהרונים
בין יתר עיסוקי כדיאטנית, אני גם מבקרת (מלשון בקרה) את המזון שניתן בצהרוני ילדים באחת הערים באזור השרון.
בשנים האחרונות, בעקבות המלצות משרד הבריאות, החליטה רשת הצהרונים בעיר זו לשפר את האוכל המוגש, וקייטרינג שרוצה לעבוד עם הצהרונים נדרש לעמוד בהנחיות משרד הבריאות מבחינת הסטנדרטים התזונתיים, כמובן, בנוסף לתברואתיים.
תקנות הממשלה שעברו אתמול בכנסת מבקשות ליישר קו בכל הצהרונים בארץ, כך שייושמו הנחיות משרד הבריאות בכולם.
על פניו, נראה כי אין הורה או מחנך שיתנגד למהלך שכזה, ועם זאת, נתקלתי בלא מעט מקרים בהם דווקא ההורים וצוות הצהרון עמדו לרועץ בשינוי שעשה הקייטרינג.
הורים שלא היו סלחניים להפחתת כמות המלח והסוכר במזון וכן להכנסת קטניות לתפריט הגן או לדגנים מלאים, והתלוננו על כך שהילדים לא אוכלים כי האוכל לא טעים.
צוות צהרון שלא מבין מה רע בקטשופ מתועש, "כי זה נותן טעם לאוכל", חוסר עידוד ילדים לאכילת ירקות מבושלים או חיים, כי "מה שחשוב זה הבשר" או "הם חייבים כמות גדולה של תוספת, כדי להיות שבע" ועוד כהנה וכהנה.
ההורים והצוותים בגנים הינם סוכני השינוי החשובים ביותר. הילד מודד את ההתנהגות שלהם, השפה בה הם מדברים כשהם מגישים לו את האוכל, סוג המזון אותו הם מגישים, סוג המזון אותו אוכלים בעצמם ובאופן הזה גם מגיב.
יש לזכור, ילד צריך לעתים להיחשף למעל 15 פעמים של הצגת מזון מסוים, לפני שילמד לחבב אותו וליהנות מאכילתו, משמעות הדבר, שגם אם בהתחלה קטניות (או כל מזון חדש אחר) שונה/מוזר/לא טעים לו לאכול, בהחלט בהמשך הוא לומד לאכול ולרצות לאכול.
שימו לב גם לשפה בה האוכל מוצג. בפעם הראשונה שמציגים לילד עוגת שוקולד, האם מישהו חושב לומר לילד "אם לא יהיה לך טעים תשים בצד"? ברירת המחדש שלנו זה שהטעימה תהיה מוצלחת. למה, אם כך, אנחנו מציעים לילדים ירקות תוך התנצלות שאם זה לא טעים לא חייבים לאכול?
האחריות, אם כך, להצלחת המהלך הזה שמובילה הכנסת היא על כל הסובבים את הילד, הורים בבתים וצוותים בגנים.
אין צורך בפרסים על אכילת אוכל בריא בוודאי לא בצורת ממתקים, גם אין צורך בלהכריח, עידוד מגיע מעצם האמונה וההגשה הנכונה של האוכל.
תאמינו בהצלחת הדרך, תשתמשו בטרמינולוגיה מעודדת וחיובית, שווקו את האוכל כטעים, מגוון, צבעוני, בריא וכייף, התייחסו לטעימות הילדים כהתנסויות שאפשר לדבר עליהם בחיוב, גם אם הם לא אהבו מיד, הכל בסדר, עוד כמה ימים אפשר להתנסות שוב.
בסופו של עניין, עצם ההתנסויות פותחות את בלוטות הטעם של הילד ומגרות אותו לטעימת מזונות חדשים בהמשך.
