כמה מלח זה יותר מדי מלח?
סוגיית המלח מעולם לא ירדה מסדר היום של העוסקים בתזונה ודי בצדק, כיוון שצריכת המלח בדומה לצריכת הסוכר, נמצאת בעלייה מתמדת, והמסר הוא אחד, אנחנו צורכים יותר מדי מלח.
למה זה כל כך חשוב?
צריכת כמות גבוהה של מלח, הינה בין הגורמים שעלולים להוביל, בסופו של דבר, לעלייה הלחץ הדם,
לחץ דם גבוה זכה לתואר המפוקפק "הקטלן השקט" וזאת משום היותו כמעט חסר סימפטומים, אולם עלול בהחלט להוביל, בין היתר, לתחלואה לבבית (איזה שם נחמד למחלה קשה כל כך) ומוחית עד לתמותה.
ההשלכות הכלכליות של תחלואה בעקבות לחץ דם גבוה, הובילו את משרד הבריאות לקבוע מהי הכמות המומלצת של נתרן ביום, כמו גם הביאה לקביעת יעדים להפחתת צריכת המלח באוכלוסייה בין היתר, על ידי תקינה שתחייב את התעשייה להפחית בצורה מדורגת את כמות המלח במזון.
רגע, מלח או נתרן, מה ההבדל?
מלח השולחן מכונה נתרן כלורי, כלומר יש בו שני מרכיבים נתרן וכלור כשיחס הנתרן למלח הוא 1:2.5, משמעות הדבר היא שבכפית מלח בה כ-6 גר' מלח כ-2500 מ"ג נתרן .
מי שעלול להשפיע על לחץ הדם לרעה הוא המלח הספציפי הזה ולא הנתרן לבדו, (למעשה לנתרן תפקידים חשובים בגופינו ואנחנו בהחלט זקוקים לו).
אם כך, כשמצוינת הגבלה על נתרן, המטרה היא הגבלה על המלח הנ"ל ולא על נתרן שמגיע בצורות אחרות במזון.
נקודה נוספת שחשובה הינה יחס נתרן לאשלגן בתזונה שלנו, כשהמטרה באוכלוסיה הבריאה (כי ישנן אוכלוסיות בהן נגביל צריכת אשלגן), היא שהיחס ייטה לטובת האשלגן.
אז כמה מלח זה הרבה מלח?
צריכת המלח המומלצת על פי ארגוני הבריאות עומדת על 6 גר' ביום (שהם בעצם 1 כפית מלח, 2500 מ"ג נתרן). בסקר תזונה שנעשה בשנים 99'-04' נמצא שהממוצע אז עמד על 9 גר' באוכלוסיה ו-12.2 גר' בילדים ונוער, כלומר פי 2 מההמלצה וזה הרבה מלח.
אבל אנחנו כמעט ולא ממליחים בבית...
זו בדיוק הנקודה, הישראלי הממוצע צורך כ-3500 מ"ג נתרן ביום, אפילו לפני שהוא נוגע במלחיה והמלחייה אחראית רק לכ-6% מצריכת המלח בתפריט שלנו.
כ-80% מהנתרן אותו אנו צורכים מגיע ממזון מעובד וממסעדות, ובעיקר (נתון מדהים) מגיע מכ-11 מוצרים אותם אנו צורכים על בסיס קבוע. ובכלל זה לחם, סלטים מוכנים, דגני בוקר וגבינות – מזונות שאינם נחשבים כמלוחים מאוד, ואנו עשויים לאכול אותם מספר פעמים ביום.
או קיי, אז איך מפחיתים מלח?
משרד הבריאות, כמו שהזכרנו, בהחלט פועל להפחתת המלח בתעשייה, עם זאת, כרגיל גם עלינו להיות ערניים ובררניים יותר.
משווים תוויות מזון – חפשו את אותם פריטי מזון המכילים כמות נמוכה של יותר של נתרן, השוו באותה קטגוריה ותופתעו לראות את הפער באותו מוצר. למשל, בפרוסת לחם ובכלל זה בלחמים המתהדרים בבריאות, נמצא טווח של בין 90-200 מ"ג נתרן...
מגבירים בתפריט מזונות לא מעובדים שדלים בנתרן ועשירים באשלגן כמו פירות וירקות.
מתבלים בתבלינים נקיים ועשבי תיבול וממעיטים באבקות ורטבים מוכנים – סלרי, שמיר, פטרוזיליה, כורכום, פפריקה מתוקה, זרעי כוסברה, זרעי שומר ועוד ועוד, עושר של תבלינים שיכולים לתת יופי של טעם בהרבה פחות מלח.
מתעניינים במנות – כשיוצאים לאכול בחוץ, אפשר לנסות לקבל מידע לגבי המאכלים שאנחנו אוכלים במיוחד כשאוכלים בחוץ באופן קבוע, אז גם אפשר להעדיף פרטי מזון שאנחנו יודעים מראש שהם פחות מלוחים. כדאי לדעת, רטבים, וציפויים מקפיצים את צריכת המלח משמעותית, המעיטו בצריכתם.
